הפיטיטיס סי

ד"ר אלן לוי הינו גסטרואנטרולוג ופרוקטולוג, המטפל גם בתחומי רפואה מונעת ויעוץ תזונתי. ד"ר אלן לוי קיבל את "אות המופת לרופא 2006" בשל פעילותו כרופא גסטרולוג.

משמעות המילה 'הפיטיטיס' הינה: דלקת כבד. הפיטיטיס סי הינה מחלת כבד מדבקת הנגרמת על ידי הנגיף HEPATITIS C VIRUS. קיימים מספר נגיפי הפיטיטיס: A,B,C,D,E הגורמים לדלקת כבד. מחלת הפיטיטיס סי הינה מחלה מתקדמת, וללא טיפול גורמת לסיבוכים.

נגיף הפיטיטיס סי גורם נזק כרוני לכבד, להרס תאי הכבד, ובמקרים מסוימים גורם להפיכת תאי כבד לתאים סרטניים. רוב השתלות הכבד כיום נעשות בגלל סיבוכים שנגרמו בשל נגיף הפיטיטיס סי. אחת הבעיות בטיפול בהפיטיטיס סי הינה גילוי מאוחר של המחלה. נשא יכול להיות חולה במשך תקופה ארוכה ללא כל סימן, וצהבת מתפתחת לאחר ההידבקות רק אצל חלק מהנשאים. תסמיני המחלה יכולים להיות שתן כהה, הצהבה של העור והעיניים, כאבים באזור הכבד, בחילות, חוסר תיאבון.

הדרך היעילה ביותר לאיבחון הפיטיטיס סי הינה באמצעות בדיקת דם פשוטה, וככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, סיכויי ההחלמה גבוהים יותר, ונגרם פחות נזק מתמשך לגוף.

נגיף הפיטיטיס C מועבר באמצעות דם נגוע. בקבוצות הסיכון של האנשים העלולים להידבק במחלה נמצאים:

אנשים שקיבלו עירויי דם או עברו השתלות איברים לפני שנת 1992 (רק בשנת 1992 החלו בבדיקות לזיהוי הנגיף), חולי דיאליזה, מזריקי סמים, ילדים שאמהותיהם לקו בהפיטיטיס, אנשים שלקו בצהבת, אנשים המקיימים יחסי מין מזדמנים, עובדי מערכת הבריאות הנמצאים במגע עם מנות דם או עם חולי המחלה.

להידבקות במחלת הפיטיטיס סי יכולות לגרום מחטים מזוהמות, פיריסינג או קעקוע במיכשור לא סטרילי, מחטים לא סטריליות. אחוז גבוה מהנשאים אינם יודעים כיצד נדבקו במחלה. במחלת הפיטיטיס סי נגועים מאות מיליוני בני אדם. אחוז קטן מהנשאים נרפאים מהמחלה ללא תרופות, ברוב הנשאים ללא טיפול מתפתח מצב כרוני.

בתחילת הטיפול בהפיטיטיס C, נעשו טיפולים רפואיים מוצלחים רק במקרים של 10%-20% מתוך סך המטופלים. כיום הטיפול במחלת הפיטיטיס סי נעשה באמצעות נטילת אינטרפרון, שהינו חיסון המופק מתאי גוף האדם בתגובה להידבקות בנגיף.

לאחר התגלות המחלה נעשה הטיפול באמצעות שילוב של שתי תרופות, שניתנו על ידי הזרקה מספר פעמים בשבוע לתקופה של חצי שנה עד שנה. הבעיה בחיסון המשולב הייתה באופן המהיר שבו החיסון התפנה מהגוף, ולכן נוצר מצב שבו המטופלים נשארו לתקופות זמן ללא חיסון, דבר שאיפשר לנגיף לשוב ולהתרבות. כיום קיימת תרופת אינטרפרון משופרת, הנשארת פעילה בגוף לזמן ארוך יותר, ולכן גם יש צורך במספר קטן יותר של הזרקות שבועיות.